דברה אומצה בגיל 3 חודשים על ידי ריצ'רד וקתרין הארי, וגדלה בעיר ניו ג'רזי. בשנות ה-20 של חייה היא עבדה בשלל עבודות מוזרות – החל ממזכירה ומלצרית בבר ועד לשפנפנת פלייבוי, ובו בזמן התחככה עם הקבוצה של האמן וורהול.
באוקטובר 1973 הארי החלה לקיים קשר אישי ומוסיקלי עם כריס סטיין. יחד, דברה וכריס הקימו את "בלונדי". הצמד "בלונדי" נאבק להצליח במשך שנים רבות, אולם בסוף 1977 השיר "דניס" הגיע למקום השני במצעד הפזמונים הבריטי. "לב זכוכית" היה הלהיט הכלל עולמי הראשון של "בלונדי", והגיע למקום הראשון במצעדים של ארה"ב ובריטניה. המראה הבלונדיני הזוהר של הארי, החריפות השנונה שלה והסגנון המוסיקלי היצירתי הזניקו את "בלונדי" לתהילה כלל עולמית, והלהקה יצרה מספר להיטים שהגיעו למקום הראשון במצעד, ביניהם "קרא לי", "הגאות גבוהה", ו"התלהבות".
עם זאת, מתחים בלהקה הובילו לפירוק בשנת 1984, וקריירת הסולו של הארי מעולם לא הצליחה לשחזר את ההצלחה של "בלונדי". אלבום הסולו הראשון שלה, "קו קו", היה כישלון הן בקרב המבקרים והן מבחינה מסחרית, למרות שהוא אחד האהובים ביותר על שלל מעריציה. הארי יצאה להפסקה ב-4 השנים הבאות עד לאלבום הסולו הבא שלה, "רוקבירד", וטיפלה בכריס סטיין שהיה חולה מאוד באותה תקופה.
עם האלבום "רוקבירד", דבי זכתה להצלחה גדולה יותר, והגיעה למקום השני במצעד הבריטי ולמקום הראשון במצעד האוסטרלי. אולם, האלבום לא הגיע למקום טוב במצעד האמריקני.
בשנת 1989, הארי חזרה עם האלבום המפתה, "דף דאמב ובלונד". כעת, היא הקליטה תחת השם דבורה הארי, ואלבום זה היה אוסף אקלקטי של ז'אנרים מוסיקליים. האלבום הופק על ידי מייק צ'אפמן (מלהקת "בלונדי" לשעבר), וסימן את חזרתה של דבורה הארי למקורות. הלהיט שהצליח בבריטניה היה "אני רוצה את הגבר הזה". האלבום זכה למכירות נאות בארצות הברית, הפך לאלבום פלטינה באוסטרליה, ובעקבותיו היא החלה במסע הופעות עולמי.
הארי היא גם שחקנית, והופיעה בין השאר בסרטים "יוניון סיטי" (1979), "וידאודרום" (1983) ו"ספריי" (1986). מאז 1998 רוב זמנה מוקדש למסעי הופעות ולהקלטות עם להקת "בלונדי" המחודשת.