ג'וזפין אסתר מנצר, בתם של מהגרים, התגוררה מעל לחנות כלי הבניין של אביה. היא החלה את העסק שלה כשמכרה קרם לחות שרקח דודה, כימאי במקצועו, במכוני יופי, חופים יוקרתיים ומועדוני נופש.
בשנת 1948 היא שכנעה את הבוסים של החנויות הגדולות בניו יורק להקצות לה מקום בדלפק של חנות "סאקס" בשדרה החמישית. מרגע שקיבלה את המקום, היא השתמשה בגישת מכירה אישית, שהתבררה כמוצלחת ממש כמו תכשירי הקוסמטיקה והבשמים שלה. אפילו לאחר 40 שנות עבודה בתחום, אסתי לאודר נכחה בכל השקה של דלפק או חנות קוסמטיקה משלה.
היא נהגה לחלק לחבריה המפורסמים ולמכריה דוגמיות קטנות של המוצרים שלה הנכנסות בקלות לתיקי יד; היא רצתה שהמותג שלה יהיה בידי אנשים הידועים בכך שהם לא מתפשרים על "הטוב ביותר".
אסתי לאודר אהבה לקיים ארוחות חגיגיות גדולות. היא נהנתה מ"האנשים היפים", ידוענים, עשירים ומפורסמים, והיא הזמינה אותם לאכול יחד איתה בשולחן שהכיל 30 מקומות ישיבה, ללא הרחבות.
בשנת 1953 אסתי השיקה את הניחוח הראשון שלה, "טל נעורים", שהופיע הן בצורת בושם והן בצורת שמן אמבט. במקום לשים טיפה של בושם צרפתי מאחורי האוזן, הנשים החלו להשתמש בכמויות גדולות של שמן אמבט ברחצה. בשנה הראשונה להשקתו, נמכרו 50,000 יחידות של "טל נעורים", ובשנת 1984 המספר קפץ ל-150 מיליון.
לאודר ושני בניה הם מיליארדרים, עם מכירות שנוסקות מעלה כל שנה, וקו מוצרי הקוסמטיקה של אסתי לאודר נותר אחד מהמותגים הפופולריים ביותר.
היא מתה מדום לב ב-26 באפריל 2004. היא מתה בגיל של 95 לפחות, למרות שאין אף אחד שיכול לאשר בוודאות את יום הולדתה. המשפחה שלה מאמינה שייתכן והיא הייתה מבוגרת בשנתיים לפחות.