צ'אנג קאי שק התבלט עוד בנעוריו כצעיר משכיל ונועז. כאשר גזז את צמתו המסורתית איבד לצמיתות את מקומו הבטוח בסין הקיסרית והצטרף אל המורדים הלאומנים אשר ביקשו להוריד את הקיסר מכסאו המלכותי.
המורדים הלאומנים, שכוחם עלה וגדל, התחרו על הנהגתה של סין בתחילה עם האימפריה הקיסרית השוקעת, ובהמשך עם המורדים הקומוניסטים בראשותו של מאו צה טונג. עם השנים, כשהוא מפגין נאמנות חסרת-דופי למפלגה ואנשיה, הפך קאי-שק למנהיג הכוחות הלאומנים, וניהל קרבות מרים ואכזריים מול מאו צה טונג-והקומוניסטים. עם גבור כוחו של מאו ביבשת ולאחר שנות מאבק ארוכות נאלצו קאי-שק ואנשיו לוותר על השלטון ולברוח לאיים הסמוכים של טאייוון. בטיוואן, הנהיגו קאי-שק ו- 2 מיליון מלוחמיו ממשל צבאי תקיף על האוכלוסיה ומשלו בה ביד רמה, עד למותו של קאי-שק בשנות ה-70. אולם, היה זה שלטונו של קאי שק אשר בידל את טיוואן מאופייו הקומוניסטי-טוטאליטארי של שלטון מאו בסין, והוביל אותה אל קיום יוצא דופן כרפובליקה פרו-מערבית לצד סין.